<h1>ספר כריתות לרבינו שמשון מקינון — בתי מדות בית שני</h1>
<h2>דף יט:</h2>
עוד, יש בדין ג"ש מה שאין כן בק"ו, דאדם דן ק"ו לעצמו ואין אדם דן ג"ש מעצמו אלא אם כן קבלה מרבו.
<h2>דף כב:</h2>
עוד, פלוגתא בפרק המפלת איכא מאן דאמר ג"ש שאינה מופנה כל עיקר אין למדין הימנה כל עיקר, ומופנה מצד אחד למידין ומשיבין (ולהכי אפנייה משני צדדין דשבקינן מופנה מצד אחד וגמרינן מופנה משני צדדים), ומופנה משני צדדים למדין ואין משיבין, ואיכא מ"ד דמופנה מצד אחד למדין ואין משיבין ושאינו מופנה כל עיקר למדין ומשיבין. עוד נמצא בפרק הערל (יבמות ע' ע"ב) דשני הפנאות מצד אחד מהני כמו שני הפנאות משני צדדין, גבי ערל שאינו אוכל בתרומה מג"ש דתושב ערל ואכתי מופנה מצד אחד הוא ושמעינן ליה לרבי אליעזר וכו', כיון דלגופיה לא צריך שדי חד אלמד וחד אמלמד והוה ליה ג"ש מופנה משני צדדין.
